הגירה, רילוקיישן וחטיפת ילדים: כשחלום הופך לסיוט משפטי

בעולם הגלובלי של ימינו, מעברי מגורים בין מדינות(Relocation) הפכו לעניין שבשגרה.אך כאשר מדובר במשפחה עם ילדים קטינים, והורים הנמצאים בהליכי פרידה או גירושין, המעבר הופך לסוגיה משפטית מורכבת ונפיצה.הכלל הבסיסי הוא פשוט: אף הורה אינו רשאי לשנות את מקום מגוריו של הקטין למדינה אחרת ללא הסכמת ההורה השני או אישור בית המשפט.

אמנת האג(החזרת ילדים חטופים)

ישראל חתומה על אמנת האג, שמטרתה להגן על ילדים מפני העברה שלא כדין ממדינת התושבות הרגילה שלהם.אם הורה אחד לוקח את הילד לחו"ל ללא הסכמה (או לא מחזיר אותו מחופשה מוסכמת), הדבר מוגדר כחטיפה. הסעד באמנה הוא מיידי: החזרת הילד למדינת המוצא לאלתר, כדי שבית המשפט שם יכריע בסוגיית המשמורת. הדיון בתביעת האג הוא מהיר, טכני, וכמעט שאינו עוסק בטובת הילד במובן הרחב, אלא רק בשאלה "האם הייתה הרחקה שלא כדין ? ".

תביעת הגירה: איך עושים זאת נכון ?

הורה המעוניין לעבור עם הילדים לחו"ל בניגוד לעמדת ההורה השני, חייב להגיש "תביעת הגירה". בית המשפט יבחן את הבקשה ב"זכוכית מגדלת" לאור טובת הילד. השיקולים המרכזיים:

• טיב הקשר בין הילד לכל אחד מההורים.
• מסוגלות ההורה המהגר ותוכנית הקליטה בחו"ל (מגורים, חינוך, תמיכה כלכלית).
• היכולת לשמור על קשר רציף ומשמעותי עם ההורה שנשאר בארץ(ביקורים, שיחות וידאו, מימון טיסות).

נטל ההוכחה על ההורה המבקש להגר הוא כבד מאוד, שכן המעבר פוגע כמעט תמיד בזכותו של הילד לקשר יומיומי עם שני הוריו.

צעדי מנע: צו עיכוב יציאה מהארץ

אם קיים חשש ממשי שבן הזוג מתכנן "לברוח" עם הילדים לחו"ל, יש לפעול מיידית להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד. זהו צעד דרסטי אך הכרחי במצבי חירום.

לסיכום

תיקי הגירה הם מהקשים והכואבים ביותר(משחק סכום אפס).בין אם אתם מתכננים רילוקיישן ובין אם אתם חוששים שילדכם יורחק מכם, ליווי משפטי אסטרטגי הוא קריטי עוד לפני רכישת כרטיס הטיסה הראשון.