תביעת אבהות ובדיקת רקמות: המדריך המשפטי המלא

תביעת אבהות היא אחד ההליכים הרגישים ביותר בדיני המשפחה.מטרתה היא לקבוע מיהו אביו הביולוגי של קטין, קביעה ממנה נגזרות זכויות וחובות משמעותיות: מזונות ילדים, ירושה, אפוטרופסות וקשר הורי.בישראל, ההליך מורכב במיוחד בשל המפגש הנפיץ בין המשפט האזרחי לבין הדין הדתי והחשש מקיבוע סטטוס של "ממזרות".

בדיקת רקמות(DNA): מלכת הראיות

הדרך המרכזית להוכחת אבהות כיום היא באמצעות בדיקה גנטית(סיווג רקמות).זוהי בדיקה מדעית פשוטה בעלת אמינות של מעל 99 %.עם זאת, בישראל לא ניתן לבצע בדיקת אבהות באופן פרטי ללא צו של בית משפט למשפחה. מעבדות בארץ וגם הנציגויות של מעבדות מחו"ל מנועות מלקבל דגימות ללא הוראה שיפוטית מפורשת, וזאת כדי להגן על טובת הילד.

הדילמה ההלכתית: חשש לממזרות

כאשר אישה נשואה(או שהייתה נשואה סמוך להתעברות) יולדת ילד מגבר שאינו בעלה, הילד עלול להיחשב כ"ממזר" על פי ההלכה היהודית.סטטוס זה מונע מהילד וצאצאיו להינשא כדת משה וישראל לדורות.בשל חומרת ההשלכה, חוק מידע גנטי קובע כי בית המשפט לא יורה על בדיקת רקמות אם קיים חשש שהתוצאה תפגע בכשרותו של הקטין לנישואין.במקרים כאלה, המדינה מעדיפה את "האמת המשפטית"(רוב בעילות אחר הבעל) על פני "האמת הביולוגית", כדי להגן על הילד.

סירוב להיבדק ומשמעותו

מה קורה כאשר גבר נתבע באבהות ומסרב לבצע את הבדיקה ? בעבר לא ניתן היה לכפות בדיקה פולשנית.אולם כיום, לאחר תיקוני חקיקה ופסיקה, לבית המשפט יש סמכות להטיל סנקציות, ובמקרים מסוימים הכרעה שיפוטית תקבע כי הסירוב עצמו מהווה ראיה לאבהות("סירוב בלתי סביר").המשמעות: הגבר יוכרז כאב ויחויב במזונות גם ללא הבדיקה הביולוגית.

תביעת אבהות מצד הילד("הילד שבגר")

זכותו של אדם לדעת את מוצאו היא זכות יסוד חוקתית.לכן, גם ילד שבגר יכול להגיש תביעה להצהרת אבהות נגד אביו הביולוגי, גם שנים רבות לאחר שנולד, ללא התיישנות.

לסיכום

ניהול תביעת אבהות דורש ניווט זהיר בין זכות הילד לאמת ולקיום כלכלי, לבין הגנה עליו מפני כתם חברתי - דתי בלתי הפיך.משרדנו מתמחה בניהול תיקים אלו ברגישות ובדיסקרטיות המתבקשת.